במאמר זה, אני מסבירה מדוע חשוב להתאים את הטיפול והחבישה לשלב בו נמצא הפצע המורכב.
כידוע, פצע מורכב יכול להיגרם מסיבות שונות – פצעי לחץ, פצעים על רקע וסקולרי, פצעים ניתוחיים שהסתבכו וכדומה.
בהיעדר התאמה בין הטיפול והחבישה לשלב בו נמצא הפצע המורכב – דבר שקורה די הרבה לצערנו – יכולות להתפתח בעיות רבות.
אם לדוגמה נניח חבישה המעודדת גרנולציה (יצירת כלי דם חדשים) על פצע מזוהם, עלולים להתפתח מחוללי זיהום כגון וירוסים ופטריות מתחת לחבישה.
ניתן לסווג פצע למצבים הבאים:
פצע נקי (שטחי \ עמוק)- במצב זה נרצה לעודד יצירת כלי דם מרובים באזור כדי שיזרימו את החומרים הנדרשים לריפוי הפצע (חמצן, חלבון וכדומה).
פצע מזוהם (שטחי \ עמוק)- במצב זה נרצה לזהות את מחולל הזיהום (חיידק \ פטריה וכדומה). הזיהוי אינו אפשרי תמיד ולרוב יהיה לנו יותר ממזהם אחד אבל כדאי לעשות את הניסיון בעזרת מטוש לתרבית. במידה והצלחנו ניתן לטפל בזיהום עם משחה מקומית, טיפות, אנטיביוטיקה מערכתית (דרך הפה \ וריד) ועד תמיסות ייעודיות, מיכשור מיוחד. כל עוד לא נסיים את שלב הזיהום, אין טעם להתקדם לחבישות שסוגרות את הפצע.
מה עלול לקרות עם נמהר לשלב הבא אם לא טיפלנו בזיהום?
- הזיהום עלול לגדול וכתוצאה מכך הפצע יכול להעמיק.
- אולי נצליח לסגור את הפצע אולם מתחת לשכבת הסגירה יימשך זיהום שיחפש מקור אחר להוצאת הפרשות ועלולה להיווצר תעלה (פיסטולה) שעלולה לזהם עוד אזורים בגוף.
פצע נקי "תקוע"- זהו מצב מתסכל למדי. הפצע נקי אבל לא נסגר. ברוב המקרים הסיבה היא רמת חלבונים נמוכה בדם (היפואלבומינמיה). לצורך טיפול במצב זה נצטרך להתאים חבישה עשירה בחלבון. חשוב לשים לב ולדעת מתי לחדול עם חבישה זו כדי לא לייצר סגירה "עודפת" שתראה כמו צלקת.
כמובן, כל הטיפול בפצע מורכב הוא טיפול מערכתי וכולל לדוגמה הגברת תנועתיות, תזונה מותאמת, איזון מחלות רקע ועוד, אך לאלו נתייחס בהזדמנות אחרת.
